התפתחות שימושי המדיה של תינוקות ופעוטות בסביבה דיגיטאלית / יהודה ברלב (תקציר הרצאה)

תקציר ההרצאה: בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי בדפוסי הצריכה של המדיה בקרב תינוקות ופעוטות. מחקרים מעידים על שימוש גובר בטכנולוגיות תקשורת דיגיטאליות בקרב קהלי משתמשים צעירים יותר ויותר. עם זאת, הספרות המחקרית בנושא השימוש במדיה בילדות המוקדמת עדיין מצומצמת מאד. בהרצאה יסקרו תוצאות מחקר הבוחן את התפתחות שימושי המדיה של תינוקות ופעוטות בסביבה טכנולוגית ואת השפעתם על תהליכי הלמידה והאינטראקציות המשפחתיות. יוצגו ממצאים וסרטונים מתוך מחקר אורך אתנוגרפי שערך החוקר בארץ ואשר עקב אחרי משפחות לתינוקות בגילאים 4-24 חודשים. המחקר כלל איסוף תצפיות ביתיות, ראיונות עומק עם ההורים וקבלת מידע מההורים באמצעות אפליקציית מסרים מידיים. ממצאי המחקר וההתבוננות האנתרופולוגית בתהליך התהוות והשתנות שימושי המדיה בסביבה דיגיטאלית מאפשרים הצגת תמונה הוליסטית עדכנית של התינוקות והפעוטות כצרכני תקשורת בסביבה דיגיטאלית.

על המרצה: מר יהודה ברלב, דוקטורנט ומרצה לתקשורת ו במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובאילת. עורך מחקר אתנוגרפי העוסק בשימושי תינוקות ופעוטות במסכי מגע בסביבתם הראשונית והשפעתם על ההתפתחות. הוא חבר בקבוצת המחקר האירופאית European COST research group-ITC Early Career Investigators ולוקח חלק במחקר אתנוגרפי בין-לאומי בנושא אורינות מדיה דיגיטאלית בילדות המוקדמת.

הקדמה
בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי בדפוסי הצריכה של המדיה בקרב ילדים ופעוטות, בעוד הטלוויזיה ממשיכה להיות המדיום הדומיננטי, מחקרים מעידים על שימוש גובר בטכנולוגיות תקשורת דיגיטאליות בקרב קהלי משתמשים צעירים יותר ויותר. מחודשי חייהם הראשונים התינוקות רואים את בני המשפחה הבוגרים משתמשים במדיה דיגיטאליים ועד מהרה הם מנסים להשתמש בהם בעצמם. החשיפה המוקדמת למדיה הדיגיטליים מהווה את התשתית לכך שטכנולוגיות תקשורת חדשות הופכות לחלק אינטגראלי מחייהם של תינוקות ופעוטות תוך שהן מתמזגות לתוך עולם הבידור, המידע, החינוך והמשחק שלהם.
יחד עם זאת, הספרות המחקרית בנושא המדיה הניידים בילדות המוקדמת עדיין מצומצמת מאד היות ומרבית המחקרים מספקים מידע שמסתמך על דיווחי ההורים ובנוסף, הסקרים שנעשו מציגים אמנם את התפלגות זמני השימוש של התינוקות והפעוטות בטלוויזיה ובמדיה דיגיטאליים, אך לא בודקים אם הם צרכו תוכן לימודי או בידורי והאם השימוש היה אקטיבי ואינטראקטיבי או פאסיבי. מאידך, כאשר שימושי המדיה של פעוטות נחקרים בזמן אמת, זה בדרך-כלל נעשה באמצעות מערכים ניסויים בהם החוקרים יוצרים מניפולציות ויכולים להצביע על קשר סיבתי בפרק זמן קצר בלבד ובכל מקרה ולא נלקחות בחשבון מכלול האינטראקציות המשפחתיות שלהם סביב שימושי המדיה.
המחקר הנוכחי בוחן את שימושי המדיה של התינוקות והפעוטות בסביבה טכנולוגית משתנה ואת תהליכי הלמידה והאינטראקציות המשפחתיות המערבות שימוש במדיה ותיקים (טלוויזיה) וחדשים (מסכי מגע).
מתודולוגיה
זהו מחקר חלוצי שנערך בפעם הראשונה בעולם: מחקר אנתרופולוגי מבוסס עבודת שדה בו ליוויתי עשרה תינוקות במהלך השנתיים הראשונות לחייהם. התיעוד והניתוח נעשו באמצעות שיטות חקר אתנוגראפיות שאינן שכיחות בשדה המחקר: קיימתי תצפיות בבתי המשפחות מדי חודשיים בשנה הראשונה ומדי שלושה חודשים לאחר מכן, בהם התבוננתי במכלול השימושים של הילדים במדיה והאינטראקציה שלהם עם בני הבית ועם בני גילם. בנוסף ביצעתי ראיונות עומק חצי מובנים שמטרתם ללמוד על שימושי המדיה של התינוקות והפעוטות, על המשמעויות שההורים מייחסים להם ועל הפרקטיקות המשפחתיות שמערבות שימוש במדיה. כמו כן התקבלו שיתופים מהאימהות באמצעות אפליקציית מסרים מידיים – קיבלתי סרטונים שמתעדים בזמן אמת שינויים איכותיים שמדגימים השתנות שימושי מדיה של הילדים.
ניתוח הנתונים כלל זיהוי המרכיבים הבסיסיים של חוויות המדיה וקיבוצם ליחידות משמעות רלוונטיות למטרת המחקר באמצעות קידודן והמשגתן לקטגוריות תיאורטיות ייחודיות. באמצעות קידוד פתוח של הנתונים, נוצרו קטגוריות המייצגות נושאים שעלו מתוך התצפיות, הראיונות וכלל הנתונים שנאספו. לאחר ארגון התמות המרכזיות נעשה ניתוח מְמָפֶּה שתיאר את יחסי גומלין בין התימות ברמת הפשטה גבוהה יותר באמצעות יצירת קשרים, ומשמעויות ומכאן עלו הממצאים.
ממצאים
בכנס הצגתי מקצת מהממצאים שעלו במחקר, ראשית החשיפה הראשונית למסכים ברקע מתחילה מהחודש הראשון לחיים כשהתינוקות נחשפים לטלוויזיה ברקע. האורות, הצבעים והקולות מושכים את תשומת לבם. מגיל שלושה חודשים, כשהטלוויזיה פתוחה, התינוקות קשובים למסך. נמצא שלחשיפה ברקע יש השלכות: (1) צמצום קשר עין בין בני הבית שצופים במסכים-קשר עין מבטא תקשורת מכוונת, שיש מאחוריה הבעת רגש. (2) יש הפחתה משמעותית באינטראקציות מילוליות למרות שבני הבית יחד באותו המרחב (3) התינוק חווה פיצול קשב היות והצפייה קוטעת את המשחק שלו. בנוסף, המדיום מאוד מעניין את התינוקות, אמנם אין הבנה של תוכן בשלב זה אבל הם לומדים להכיר את המדיום ואת המאפיינים שלו: צבעים חזקים ובוהקים מייצרים גירוי יתר. עוד נמצא שמרבית האימהות ממקמות את הטרמפולינה או הכיסא של התינוק מול הטלוויזיה, מושיבות את התינוקות גם מול מסך סגור וכך אצל התינוק מתפתחת צפייה שהאוכל יגיע. מדובר בהתניה קלאסית – תהליך למידה בו גירוי ניטראלי נלמד, מעורר תגובה רפלקסיבית, שקודם ללמידה לא הייתה קיימת.
נמצא שהאימהות עושות שימוש בסמארטפון במהלך ההנקה, הדיאדה אם-תינוק הופכת לטריאדה: אם-סמארטפון-תינוק. לשימוש בסמארטפון יש השפעה על התינוק ובהרצאה הצגתי ציטוט מתוך ראיון עם אם לתינוק בן חצי שנה בהקשר זה:
" הרבה פעמים אני מניקה ותוך כדי מתכתבת בוואטסאפ… או שהוא יושב עליי ואני עונה למישהו או מסתכלת על משהו, אז הוא מסתכל אתי, זה לא כל כך מעניין אותו… נראה לי שמה שגרוע בדבר הזה, זה בעיקר העניין של קשר עין, כי כאילו אני יושבת ומחזיקה את התינוק או מניקה אותו והוא אתי בזמן הזה אבל בזמן הזה הקשר עין הוא לא אתו, הוא עם הטלפון שלי. אז כאילו אני מנסה בצורה מלאכותית, נגדיר את זה, אני מנסה להסיט את המבט אליו ולדבר אתו. אבל בקלות אפשר להעביר יום שלם ככה בלי בכלל להסתכל לו בעיניים, לתינוק".
כשהאם משתמשת במכשיר בזמן ההנקה, היא ממוקדת במסך והתוצאה היא פיצול קשב בין התינוק למסך והימנעות הקשר בינה לבין בנה התינוק לפרקי זמן ארוכים. על פי רוב, התפקוד במצבים של פיצול קשב, נמוך יותר מהתפקוד בו הקשב ממוקד בדבר אחד בלבד ולכן אמהות נדרשות למעשה ליכולת גבוהה של פיצול קשב כלומר היכולת להתמודד בו זמנית עם יותר ממטלה אחת. בו בזמן התינוקות רואים גם את בני הבית משתמשים במסכים ניידים ובשנה הראשונה ההורים אמנם לא מעוניינים שהתינוקות ישתמשו בסמארטפון, אך הם יוצרים מבלי שהתכוונו לכך תשתית לשימוש העתידי: הם לדוגמה יוצרים אינטראקציה בין התינוקות לסמארטפון בזמן צילום ומוסרים להם את המכשיר מתוך סקרנות לראות אם יצליחו להפעיל אותו בכוחות עצמם. ההורים יוצרים אינטראקציה בין התינוק לסמארטפון גם כדי לעודד זחילה והתינוק, לא מבין מדוע פעם לא נותנים לו ופעם כן נותנים לו את המכשיר. כשהוא מצליח להגיע אליו בעצמו נוצר חיזוק עצמי שיוצר אצלו התמד ברצון להמשיך ולהגיע אל המכשיר בכל הזדמנות.
חשיפה מכוונת לתוכני מסך ייעודיים בטלוויזיה מתחילה מגיל שישה חודשים, כשהאימהות חושפות את התינוקות לתוכני טלוויזיה לתינוקות. מגיל שנה וחצי בולטת מאוד התגובתיות והצפייה הפעילה של הצופים הצעירים לתוכן המשודר בטלוויזיה. הפעוטות מחקים את התנועות של הדמויות, מוחאים כפיים, מתנועעים ורוקדים. בו בזמן, הצפייה בסמארטפון מצמצמת את התגובתיות של הפעוטות לתוכן הנצפה לעומת הצפייה בטלוויזיה: הם לא מצליחים לזוז במרחב כשהסמארטפון ביד משום שהפעולות של החזקת המכשיר, הליכה מבלי להיתקל במשהו בזמן קשב לתוכן, מורכבת לפעוט. כמו כן צורת ישיבה עם ראש שמוט בולטת בזמן שימוש בסמארטפון או אייפד.
במחקר נמצא שמגיל שנה ותשעה חודשים החלה ירידה בהיקפי הצפייה של הפעוטות בטלוויזיה, על חשבון עלייה בשימושי המסכים הניידים. בהרצאה הצגתי סרטון בו פעוטה מדברת עם אביה שעובד רחוק מהבית באמצעות ווידאו צ'אט וכשהאם שואלת אותה לאחר מכן בזמן משחק איפה אבא, היא מצביעה על הטלפון. כלומר כבר בשנה השנייה נבנים הייצוגים הסמליים אצל הפעוטות סביב שימושי המדיה.
ממצא נוסף הוא שלקראת גיל שנתיים יש שימוש עצמאי ואינדיווידואלי של הפעוטות במסכי המגע. כמו כן נמצאה מגמת עלייה בקריאת הספרים בגיל שנתיים, הפעוט מנכיח את עצמו ודורש את הקירבה של אימו. ניתן לדבר על Resiliency כלומר החוסן שלו לדאוג לקבל את אימא ואת היחס שלה. בהקראת סיפור יש משהו מאוד אינטימי של קשר עם אימא בלי אמצעים נוספים ביניהם. זה משקף התפתחות קוגניטיבית וזה מעניין, כי ילד לא יוותר על המסך אלא שהוא מבקש את הקשר הרגשי עם אימא – כי כשיש מסך אין אימא. אחד הממצאים הבולטים הוא הסחת הדעת ההורית שמוגדרת בספרות PSD – Parental Screen Distraction וכן Technoference – Technology Interference. השימוש של ההורה במסכים עשוי לגרום להסחת דעת שעשויה לבוא על חשבון הטיפול בילד. למרות הקרבה הפיזית בין ההורה לילדו, לא יהיה ההורה קשוב לו והתוצאה היא שהרצף הטיפולי בילד מופרע. בהרצאה הצגתי קטעי ווידאו מתוך התצפיות בהם רואים כיצד הסחת דעת מתרחשת תוך כדי שגרת הטיפול בילד: הורה שמשגיח על ילד מתפעל את מסך הסמארטפון תוך התעלמות מהתינוק שמאותת לו כי הוא מעוניין בתשומת הלב שלו אך ההורה אינו יכול להבחין בכך. היות שהמסכים מסיחים את דעתם של ההורים במרחב הביתי הדבר פוגע בטיפול בילד. ההורים נוכחים-נפקדים לפרקים היות והמסך מנתק אותם מהסביבה ובשל כך פוחתים קשר העין והאינטראקציה המילולית בין ההורה לילד.
לסיכום, המחקר מסביר את תרומתה וחלקה של הסביבה הראשונית בילדות המוקדמת בגיבושם של התינוקות והפעוטות כצרכני מדיה תוך בחינת מכלול הגורמים שתורמים לתהליך.
יהודה ברלב
barlevy@bgu.ac.il

.