הנושא : "רוצה להיות חבר שלי?" מרצה אורחת – פרופסור אליס קרטר.
כבר חמש עשרה שנים קיימת בארץ העמותה לבריאות הנפש של התינוק ונוצרה מסורת של כנסים של אנשי מקצוע בתחום הגיל הרך הנפגשים ונחשפים למפגש מקצועי עם אנשים מכל העולם והארץ.
גם השנה בדצמבר 2015 התקיים כנס בעכו שהנושא שלו היה חברתיות תינוקות ופעוטות מהיבטים רבים – התפתחותית, נורמטיבית, פתולוגית, עם התייחסות לאספקטים תרבותיים. הכנס התקיים באווירה נעימה, חמה ומקבלת שאפשרה חוויה נעימה שעודדה סקרנות ורצון לעוד.
בילינו בקרים במפגש עם פרופסור אליס קרטר שהיא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת מסצ'וסטס בוסטון בארה"ב ומחברת שיטות אבחון מוקדם בגיל הרך .
בדרך מרשימה הצליחה אליס לשתף אותנו באופן עבודתה שכוללת מחקרי אורך על תינוקות ופעוטות עם קשיים שונים. היא הדגישה את חשיבות הסיקור מוקדם (screening) ואת הצורך במעקב והתערבות טיפולית מוקדמת. במחקריה נמצא שהתערבות לפני גיל 4 שנים משפרת את יכולת השפה של ילדים אוטיסטים ומשפרת מאוד את מצבם, אף שיצטרכו עוד טיפולים במהלך חייהם. לדעתה הסיקור המוקדם מאפשר תחילת דיאלוג עם ההורים בו הם מקבלים הסבר על הקשיים והשפעתם על תחומים שונים בחיי הילד והמשפחה.
בתוצאות של אחד ממחקריה נמצא כי 1 מתוך 42 בנים ו 1 מתוך 189 בנות נמצאים בטווח של ילדים עם הפרעת תקשורת. נקודה נוספת שפרופסור קרטר הדגישה הייתה שמהגרים הגיעו לאבחון בגיל מאוחר יותר וסבלו ממגוון רחב של בעיות. כמו כן נמצא שתהליך סיקור מוקדם בגילאי בגיל 18 חודש ו24 חודש בעל יכולת ניבוי גבוהה, אך יש צורך באבחון נוסף בגיל שלוש. היא תארה כלי אבחון שכולל שימוש בשאלונים באופן נעים מעורר סקרנות דיברה על העבודה .
ביום השני של הכנס דיברה פרופסור אליס קרטר בנושא סיווג אבחנתי של תינוקות ופעוטות. היא הדגישה כי לפני גיל 10-12 חודשים לא ניתן לאבחן אוטיזם. אולם ציינה שישנו חלון הזדמנות לזהות הרבה מהסימפטומים שמתחילים ברגרסיה. דיברה על החשיבות להתייחס לפרטים שונים כולל חשיפה לטראומות, הפרעות שינה ואכילה. היא הדגישה שתהליך האבחון חייב לכלול שיחה מסכמת עם ההורים. נשתף אתכם שגם היום השני היה מלווה בשיח משותף במחיצתה והשאיר טעם לעוד.
גם המרצים והמנחים מהארץ תרמו והוסיפה לאווירה החברתית והלימודית. פרופסור נירית באומינגר צביאלי ,ראש ביה"ס לחינוך באוניברסיטת בר אילן וראש ההתמחות באוטיזם בתואר השני, הציגה מחקר מרתק על חברתיות של ילדים בספקטרום אוטיסטי. בשפה פשוטה ומרחיבה את יכולת התבוננות, דיברה על מחקר שנערך לאחרונה בו נמצא כי גם בקרב ילדים בטווח האוטיסטי יש צורך בהדדיות בהנאה וקירבה בין חברים. כמו כן היא ציינה שהתנאים להיווצרות חברויות של ילדים בספקטרום האוטיסטי הם תפקוד גבוה, יכולת שפתית ודיבור גבוהה, תמיכה הורית ורשת חברתית של ההורים.
אי אפשר לא להזכיר את ההרצאה של ד"ר נורית יגרמן מרפאה בעיסוק שהתייחסה לדרכי עיבוד חושי והשפעתם על תהליך טיפולי. דרך צילומי ווידיאו נחשפנו לניתוח, חשיבה וגישות התערבות.
דיון בפאנל קליני בהשתתפות רחל בלומנפלד, ד"ר אירית מור שניר, ד"ר מיכל כהן אופיר וד"ר מיכל פרוי, אפשר להתבונן על תיאור מקרה מרתק והתייחסויות של מתדיינות בהבנה של קשיים מזוויות שונות- התפתחותי, פסיכיאטרי, ופסיכולוגי. ד"ר מיכל פרוי אפשרה לנו לקבל טעימה מרתקת מהתרבות יפנית בהיווצרות של הקושי והשפעתו על הבנת הטיפול. הפאנל לווה בהנחיה נעימה ומכבדת ומרחיבה של נדב ווינטראוב שעודדה דיון בקהל.
משתתפי הכנס יכלו לבחור ולהינות מהשתתפות בסדנאות שונות.
הכנס הזה היה מיוחד גם במפגש עם סופר ומשורר ילדים פאדל עלי שדרך יצירתו ובהומור רב דיבר על רגישות חברתית, מפגש בין תרבותי וחוויות משיחות עם הילדים.
בסיום של הכנס זכינו לצפות בהצגה מרגשת של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. הצגה ושיח שאפשרו לנו לנגוע בחוויה של המשפחות עם אנשי מקצוע בשלבים שונים של התערבות. .
שיתפנו אתכם במה שהכנס תרם לנו מאספקטים שונים מדעיים וחווייתיים שהשאירו טעם לעוד.
אלישבע בן שחר, ד"ר בלה מירוצ'ניק וד"ר גל מאירי