חמישי, 25 אוקטובר 2018

הכנס השנתי 2018 - "זמן מסך": הורים, פעוטות והמדיה הדיגיטלית, 19-20/12

 

הכנס השנתי 2018

ימים ד-ה' 19-20/12/2018

מלון גראנד קורט, ירושלים

"זמן מסך": הורים, פעוטות והמדיה הדיגיטלית

"הפעוט שלי נכנס להתקף TANTRUM כאשר אני לוקח ממנו את האיי-פד. האם הוא מכור למסכים?"; "התינוק שלי נרדם/אוכל/נרגע רק כשהוא מול מסך, האם יש בזה בעייה?"; "ההנקה בלילה אורכת שעות. זה הזמן שלי לצפות בסדרה שאני אוהבת. זה בעייתי?"; "קבוצת הוואטסאפ של הגן היא קבוצת התמיכה הכי משמעותית שלי אבל היא גם מטריפה אותי..."; "האימא (המטופלת) הזו מציפה אותי בשאלות בוואטסאפ. לענות או לא?"

המדיה הדיגיטלית נוכחת בחיינו באופן נרחב ותדיר. מאז כניסתו של הטלפון החכם, אנו מנהלים באמצעותו לאורך כל שעות היממה את היומיום שלנו (בנק, קניות, ניהול תורים, תכנון נסיעות ועוד), את חיינו המקצועיים (אימייל, גוגל, פורומים), ואת חיינו החברתיים (פייסבוק, וואטסאפ ועוד). הורים מושפעים מהמדיה ונעזרים בה לקבלת מידע בנושאי הורות, התפתחות, בריאות, חינוך ועוד. בגיל הרך הורים אף נעזרים במדיה להעסקת הילדים, הרגעתם, השגת שיתוף פעולה וכגורם חיזוק ועונש. כך הופכת המדיה הדיגיטלית לנוכחת מאוד בחיי הורים ופעוטות באופנים שחלקם מודעים ומכוונים וחלקם עקיפים ולא מודעים. עתה מנסה המחקר לתעד, לעקוב ולהעריך את ההשפעות של חשיפה זו על התפתחות הפעוטות, על חווית ההורות ועל הקשר הורה-ילד. זאת ועוד, המדיה חודרת גם לעולם הטיפולי דרך פורומי הורים באינטרנט, ייעוצים אינטרנטיים, כמו גם שימוש מכוון במדיה, בעיקר בטיפולי הורה-ילד, להשגת מטרות טיפוליות.

בכנס יציגו מרצים מתחומי ההתפתחות, הטיפול והתקשורת ממצאים עדכניים משדה המחקר והטיפול. יוצגו ממצאים מחקריים, סרטונים, וינייטות והדגמות באשר להשפעות המדיה הדיגיטלית על ההתפתחות המוחית והחברתית-רגשית של פעוטות, על הקשר המתהווה הורה-ילד ועל ההורים וההורות. כמו כן יוצג האתגר, הפוטנציאל והמורכבות האתית והטיפולית הגלומים בשימוש במדיה דיגיטלית לקידום תהליכי טיפול בגיל הרך ולהנגשת הטיפול, כמו גם ידע התפתחותי, להורים המבלים חלק ניכר מזמנם במרחב הדיגיטלי.      

 

תכנית הכנס

יום ד' 19/12/2018

9:30-10:00 - התכנסות וקבלת פנים.

10:00-10:30- דברי ברכה ופתיחה

10:30-11:30- ד"ר נאוה לויט-בן-נון התשתית המוחית המתפתחת בעידן המסכים

ההרצאה תסקור את התשתית המוחית המתפתחת, וכיצד אינטרקציה עם הסביבה, ובמיוחד עם אחרים, יכולה לתמוך או לשבש תהליכים התפתחותיים אלו. הבנות אלו ישמשו להערכת ההשפעה של סביבה טכנולוגית על המוח המתפתח וכיצד ניתן לאזן השפעות אלה באמצעות הגברת מודעות בקרב הורים ומטפלים.

ד"ר נאוה לויט-בן-נון מנהלת את "מרכז סגול למוח ותודעה", ואת "מכון מודע למיינדפולנס מדע וחברה" בבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה בעלת דוקטורט במדעי המוח ממכון ויצמן למדע, עוסקת כיום בשאלות של בריאות ועמידות מוחית וההשפעות הפיזיולוגיות של אינטראקציה בינאישית. כמו כן, ד"ר לויט בן נון מתעניינת ביישומים של גישות אימון מוחי מסוג מיינדפולנס בטיפול ובחינוך. בשנים האחרונות עוסקת ד"ר לויט בן נון בבניית שפה משותפת לחוקרי מוח, מטפלים ואנשי חינוך.

11:30-12:30- גב' טלי לקס-צור - "אמא, מה עושים היום?" - תפקידי המדיה בשגרה היומיומית של אמהות לילדים/ות בגיל הרך

השאלה "אמא, מה עושים היום?" נשאלת בכל רחבי הארץ מדי יום, בדרך חזרה מהגן. בחלק מהמקרים, התשובה כוללת שימוש כזה או אחר במסך: קטן או גדול, לבד או ביחד, ברקע או במרכז. השימושים שעושות אמהות לילדות ולילדים בגיל הרך במדיה במהלך השגרה היומיומית יוצגו בהרצאה בשילוב קטעי וידאו רלוונטיים מתכניות בידור וציטוטים מראיונות שנערכו במהלך המחקר ויידונו השלכתותיהם על התפתחות הילדים.

גב' טלי לקס-צור, דוקטורנטית לתקשורת באוניברסיטת חיפה. מחקריה עוסקים בנושא אמהות ותקשורת.

12:30-15:30- ארוחת צהרים והתארגנות חדרים

15:30-17:00- פאנל קליני: השימוש בצילומי וידאו להמחשת השפעת טיפול ברובד ההתנהגותי והייצוגי של הפרעה בקשר הורה-ילד.

בפאנל יוצג מקרה קליני המאופיין בהפרעה חמורה בקשר הורה-פעוט. המקרה טופל ביחידה לגיל הינקות של בי"ח גהה באמצעות טיפול דיאדי וטיפול קבוצתי. אינטראקציות משחק הורה-פעוט צולמו בוידאו ונותחו בעזרת מערכת קידוד התנהגותית להערכת איכות האינטראקציה. כמו כן בוצע מבחן התובנה האמפטית (IA) בתחילת הטיפול ובסיומו. במהלך הטיפול, וכחלק ממנו, צולמו בוידאו המפגשים הקבוצתיים, ואלה נצפו ע"י ההורים בליווי המטפלת.

במסגרת הפאנל יתנהל דיאלוג בין ד"ר נינה קורן-קריא, המייצגת את הפן המחקרי, וד"ר מירי קרן, המייצגת את הפן הקליני, לגבי הבנת תהליך ומידת השינוי שחלו במהלך ובעקבות הטיפול. זאת תוך התייחסות הן לרמה הנצפית של הקשר והן לרמת הייצוגים והתובנה ההורית. כמו כן ידונו השתיים כיצד שינויים אלה באים לידי ביטוי ומשתקפים בצילומי הוידאו.

ד"ר מירי קרן- פסיכיאטרית ילדים ונוער, מנהלת חטיבת ילדים ונוער והמרפאה לגיל הינקות בבמרכז בריאות הנפש "גהה" ק"ח כללית. מרצה בכירה בביה"ס לרפואה אוניברסיטת ת"א, ראש הקורס לפסיכיאטריה של גיל ינקות בביה"ס ללימודי המשך ברפואה, אוניברסיטת ת"א. חברת כבוד של ה - WAIMH הישראלי, ונשיאה יוצאת של ה- WAIMH העולמי.

ד"ר נינה קורן-קריא- בעלת מ"א קליני בעבודה סוציאלית ודוקטורט בפסיכולוגיה התפתחותית. משמשת כפרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. המחקר בו היא עוסקת מתמקד בשני תחומים משיקים. הראשון, תובנה הורית של הורים לילדיהם והשני מתמקד באיכות התקשורת הרגשית המאפיינת הורים בעת שמדברים עם ילדיהם על התנסויות רגשיות שונות. המחקר בשני תחומים אלו הינו תחת המטרייה התיאורטית של תיאוריית ההתקשרות והוא מתמקד הן באוכלוסיות נורמטיביות והן באוכלוסיות קליניות (כגון אימהות לילדים בעלי הפרעות רגשיות, אימהות לילדים עם אוטיזם, אימהות שבילדותן עברו התעללות ואימהות אומנות).

17:00-17:15- הפסקת קפה

17:15-18:45- גב' נירית לביא קוצי'ק- "תצלום הגן...הוא קיים רק בשבילי"- השימוש בצילום כאמצעי טיפולי. הרצאה חוויתית.

בהרצאה תוצג ותודגם עבודה טיפולית המשלבת התבוננות וחקירה של תצלומים אישיים שהמטופל מביא לטיפול. ההתבוננות והשיח המשותפים על התצלום מאפשרים למטפל להתוודע לעושר החזותי (ולעיתים לדלות החזותית) שמאפיין את המטופל, וכן להיות במגע עם מופעי הלא-מודע שלו. תגובת הצופה/מטופל לתצלום וה"פציעה" (בארט) שנוצרת מהנגיעה של התצלום בנפש, חושפים ומאפשרים עבודה על מקומות פרטיים ולא נגישים של המטופל. אזורים אלה הם לעיתים לא מנוסחים ולא ניתנים לחשיבה. מעין "ידוע שלא נחשב". השימוש בשפה החזותית מאפשר בניית יצוג ויזואלי המשמש בסיס להופעת המילים והשפה בהמשך.

בהרצאה החווייתית יודגם השימוש בתצלומי ילדות בטיפול. המשתתפים מוזמנים להביא צילום מתקופת ילדותם.

גב' נירית לביא קוצי'ק, עובדת סוציאלית מטפלת ומדריכה בטיפול משפחתי, פסיכואנאליטיקאית, עובדת בקליניקה פרטית בנוף ים.

19:00-20:00- אסיפת חברים

20:00-21:00- ארוחת ערב

 

 

 

 

יום ה' 20/12/2018

7:00-9:00- ארוחת בוקר

9:00-10:00- גב' יעל לדרר- "נא לכבות טלפונים" – השפעה של שימוש אימהי בטלפון חכם על האינטראקציה עם הילד.

הטלפונים החכמים נעשו חלק מרכזי מחיינו. עם זאת, המחקר בתחום השפעתם על פעוטות דל ביותר. ממצאים ראשוניים של מראים כי שימוש אימהי בטלפון חכם מקושר לאינטראקציה מילולית ולא מילולית פחותה עם הילד, מפריע בתהליכי רכישת אוצר מילים חדש, ומשפיע לרעה על השגי הילד בפעילות גופנית. בהרצאה יוצג מחקר מעבדה חדשני בהנחיית ד"ר קטי בורודקין שבא לבדוק בצורה מבוקרת את ההשפעות של שימוש אימהי בטלפון חכם על האינטראקציה בין אימהות לילדיהן. במסגרת המחקר הוזמנו אימהות ופעוטות בגילאים 24-36 חודשים לפעילות משותפת במעבדה והאימהות הונחו לעסוק בפעילויות שונות בנוכחות ועם הפעוטות, כולל התעסקות בטלפון החכם. בהרצאה יוצגו ממצאי המחקר באשר לאיכות האינטראקציה אם-ילד כפונקציה של השימוש בטלפון החכם ויידונו ההשלכות התפתחותיות של ממצאים אלו.

גב' יעל לדרר, קלינאית תקשורת התפתחותית, בעלת קליניקה פרטית בכפר סבא

10:00-11:00- מר יהודה בר-לב- לגדול עם המדיה: על תינוקות דיגיטליים וילדי מסכים

בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי בדפוסי הצריכה של המדיה בקרב תינוקות ופעוטות. מחקרים מעידים על שימוש גובר בטכנולוגיות תקשורת דיגיטאליות בקרב קהלי משתמשים צעירים יותר ויותר. עם זאת, הספרות המחקרית בנושא השימוש במדיה בילדות המוקדמת עדיין מצומצמת מאד. בהרצאה יסקרו תוצאות מחקר הבוחן את התפתחות שימושי המדיה של תינוקות ופעוטות בסביבה טכנולוגית ואת השפעתם על תהליכי הלמידה והאינטראקציות המשפחתיות. יוצגו ממצאים וסרטונים מתוך מחקר אורך אתנוגרפי שערך החוקר בארץ ואשר עקב אחרי משפחות לתינוקות בגילאים 0-24 חודשים. המחקר כלל איסוף תצפיות ביתיות, ראיונות עומק עם ההורים וקבלת מידע מההורים באמצעות אפליקציית מסרים מידיים. ממצאי המחקר וההתבוננות האנתרופולוגית בתהליך התהוות והשתנות שימושי המדיה בסביבה דיגיטאלית מאפשרים הצגת תמונה הוליסטית עדכנית של התינוקות והפעוטות כצרכני תקשורת בסביבה דיגיטאלית.

מר יהודה בר-לב, מרצה לתקשורת ודוקטורנט במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובאילת. עורך מחקר אתנוגרפי העוסק בשימושי תינוקות ופעוטות במסכי מגע בסביבתם הראשונית והשפעתם על ההתפתחות.

11:00-11:30- הפסקת קפה ו-CHECKOUT חדרים

11:30-12:30- מר ירון סלע- השגחה הורית באינטרנט: עקרונות של השגחה הורית לשימוש מיטבי במסכים לילדים

בעשור האחרון, מאז כניסת הטלפון החכם לחיינו, נעשה השימוש במסכים לחלק מרכזי ביותר במציאות היומיומית של כולנו, כולל ילדים ופעוטות, אשר נולדו לתוך מציאות רוויה במסכים. המסכים מזמינים, מהנים ואף ממכרים והפעוטות דורשים לעתים קרובות "זמן מסך" ומתקשים מאוד בוויסות זמן השימוש והתכנים. במרחב זה שבין הילדים למסכים, נכנסים ההורים כפונקציה משמעותית שתפקידה לתווך ולווסת את השימוש במסכים, כמו גם להשתמש בהם באופן מועיל ללמידה ולהתפתחות.

בהרצאה נסקור את האפשרויות והסיכונים שבשימוש במסכים בקרב ילדים. נציג את עקרונות גישת "ההשגחה ההורית באינטרנט", המכוונת ליצירת דיאלוג פתוח עם ילדים על השימוש במסכים, תוך הערכת רמת הסיכון שהילדים נמצאים בה. בנוסף, נדון בדרכים להנחות הורים להתאים את מידת מעורבותם על פי רמת ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של הילד.

מר ירון סלע, פסיכולוג העובד עם ילדים, בני נוער והורים ומתמחה בהדרכת הורים במודל "ההשגחה ההורית" של פרופ' חיים עומר ובטיפול בהתמכרות למסכים. דוקטורנט לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. במסגרת הדוקטורט פיתח ובחן פרוטוקול הדרכת הורים לילדים ומתבגרים העושים שימוש בעייתי במסכים. בעל קליניקה פרטית לטיפול בילדים ומבוגרים בפתח-תקוה.

12:45-14:45-סדנאות מקבילות

15:00- סיכום, ארוחת צהריים קלה ופיזור

 

סדנה 1:

גב' ניני חמיצר לובושיץ - השימוש במדיה במרחב הטיפולי

בסדנא נדון בסוגיית השימוש במדיה במרחב הטיפולי, סוגיה שהינה מורכבת ושנויה במחלוקת. נדון בדילמה האם ואיך ניתן להיעזר במדיה בטיפול בילדים ונתמקד בשני היבטים חשובים - הסטינג ושפת הטיפול. בסדנא ישולבו דוגמאות קליניות.

גב' ניני חמיצר לובושיץ, פסיכולוגית קלינית מדריכה, מומחית לליקויי למידה ואבחון, עמיתה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מרכזת את המסלול ל"לימודי המשך מתקדמים לפסיכותרפיה ויניקוטיאנית בילדים ונוער" במרכז וינקוט בישראל. מעבירה סדנאות והרצאות בשירותי יעוץ, במרפאות לבריאות הנפש ובשפ"ח. היתה ממקימי וממנהלי "המרכז לגיל הרך" וחברה בצוות הניהול ב"תחנה הפסיכולוגית ע"ש אמי הורוויץ" בגבעת חיים. מרצה לשעבר במסלול "פסיכותרפיה לילדים", ביה"ס לפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה, בלימודי המשך במסלול "פסיכותרפיה אנליטית בילדים ובגיל הרך", בביה"ס לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, ובביה"ס לפסיכותרפיה פסיכואנליטית למטפלים באמנויות והבעה" במרכז ויניקוט בישראל.

סדנה 2:

ד"ר נינה קורן-קריא- תובנה הורית לעולמו הפנימי של הילד - היכולת שביסוד התנהגות הורית רגישה

המפגש יוקדש לנושא התובנה שמגלה ההורה כלפי עולמו הפנימי של ילדו.  המושג תובנה הורית מתייחס ליכולת ההורה לחשוב על המניעים העומדים ביסוד התנהגות הילד ולדבר עליהם באופן פתוח ומקבל. איכות התובנה שמפגין ההורה מוערכת באמצעות ראיון Insightfulness Assessment  Oppenheim & Koren-Karie, 2002) (IA;. בראיון זה ההורה צופה במספר קטעי ווידאו בהם הוא מצולם בעת אינטראקציה עם ילדו ולאחר מכן הוא מתבקש להשיב על סדרת שאלות המתייחסת למחשבות ולרגשות של ילדו  בזמן האינטראקציות שנצפו, כמו גם למחשבותיו ורגשותיו שלו ביחס למה שראה. איכות התובנה מוערכת מתמלילי הראיונות ומתבססת על יכולת ההורה ליצור תמונה מורכבת, פתוחה ומקבלת של הילד תוך שמירה על נפרדות ויכולת לתמוך את דבריו בדוגמאות מותאמות הן מקטעי הווידאו בהם צפה והן מחיי היומיום.  ה- IA הועבר באוכלוסיות נורמטיביות וקליניות ונמצא כתקף מחקרית וכיעיל ביישום קליני.

המפגש יכלול הכרות עם הרקע התיאורטי העומד ביסוד  ה-IA , ויתמקד בתיאור והדגמות טקסטים של הורים מדפוסי תובנה שונים וכיצד אלה רלוונטיים לטיפול.

ד"ר נינה קורן-קריא הינה בעלת מ"א קליני בעבודה סוציאלית ודוקטורט בפסיכולוגיה התפתחותית. היא משמשת כפרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. המחקר בו היא עוסקת מתמקד בשני תחומים משיקים. הראשון, תובנה הורית של הורים לילדיהם והשני מתמקד באיכות התקשורת הרגשית המאפיינת הורים בעת שמדברים עם ילדיהם על התנסויות רגשיות שונות. המחקר בשני תחומים אלו הינו תחת המטרייה התיאורטית של תיאוריית ההתקשרות והוא מתמקד הן באוכלוסיות נורמטיביות והן באוכלוסיות קליניות (כגון אימהות לילדים בעלי הפרעות רגשיות, אימהות לילדים עם אוטיזם, אימהות שבילדותן עברו התעללות ואימהות אומנות).

סדנה 3:

ד"ר נעמה עצבה-פוריה- תפקיד המצלמה והצילום הביתי בטיפול קבוצתי בבעיות האכלה

בסדנא זו נתמקד בהבנת החשיבות של צילומי אינטראקציה הורה-ילד ביתיים בטיפול בילדים בכלל ועם הפרעות האכלה בפרט. זאת דרך הצגת השימוש בצילומי וידאו במסגרת טיפול קבוצתי בהורים וילדים עם קשיי האכלה/אכילה: "כן משחקים באוכל". במסגרת שיטה זו הורים לומדים כיצד לשחק משחק "לא מכוון" עם הילדים אשר מטרתו יצירת הנאה משותפת. בכל שבוע ההורים נדרשים לשחק במשך 20 דקות עם הילד/ה בבית, לצלם באמצעות הסלולרי ולהביא לקבוצה.

מקומו של הצילום בטיפול זה מרכזי ביותר. בכל מפגש, הקבוצה צופה באינטראקציות הביתיות שמביאים ההורים ודנה במתרחש בהם. הקבוצה מהווה מרחב רפלקטיבי בו ההורה רואה עצמו מבחוץ, ורואה את ילדו/ה ממרחב רגוע ובפרספקטיבה של זמן. באמצעות הקבוצה והמנחות מתרחשים תהליכים משמעותיים שמקדמים את החיבור בין ההורה לילד/ה ומסייעים בהגברת הרגישות והפחתת החודרנות והעויינות ההורית. ממפגש למפגש ההורים הופכים לרפלקטיביים יותר. הם לומדים כיצד להתבונן באינטראקציה, כיצד לדבר על הנצפה, ובכך מרחיבים את הרגישות וההתכווננות אל הילד. ממצאים מחקריים ודיווחים קליניים ראשוניים מראים כי תהליך טיפולי זה יעיל ומשמעותי ביותר להורים ובהמשך מסייע לילדים לרכוש מחדש אמון בסביבתם וליהנות מסביבה של אוכל ומהיחסים עם ההורים. ישנו שיפור כללי ביחסים מעבר לשיפור באכילה של הילדים.

הסדנא תתמקד בחשיבות השימוש באינטראקציות ביתיות בטיפול, בעקרונות מרכזיים בשימוש בצילומי האינטראקציה בטיפול בכלל ובטיפול קבוצתי בפרט. תוצג מערכת תצפית מובנית המסייעת בהתבוננות.

ד"ר נעמה עצבה-פוריה, מרצה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון וראש המגמה לפסיכולוגיה התפתחותית. בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת בן גוריון ודוקטורט מבריטניה (University of Surrey) פסיכולוגית התפתחותית מומחית, עובדת ביחידה הפסיכיאטרית לגיל הרך במרכז הרפואי סורוקה. 

 

 

סדנה 4:

גב' עדי עזרא- תקשורת תומכת בטיפול בילדים עם קשיים מוטוריים ותקשורתיים

לחלק ניכר מהפעוטות המאובחנים ומטופלים במערך המכונים להתפתחות הילד יש קשיי תקשורת, שפה ודיבור. פעוטות שמתקשים לפתח שפה מילולית על רקע עיכוב התפתחותי, לקות שכלית התפתחותית, אוטיזם, אפרקסיה, לקויות שפה, שיתוק מוחין או מצבים נוירולוגים שונים ותסמונות התפתחותיות זקוקים לתמיכה בדיבור, או לדרך ביטוי אלטרנטיבית. השימוש באמצעי תת״ח (תקשורת תומכת וחליפית) הוכח כמקדם מיומנויות של תקשורת, שפה וחשיבה, תורם להתפתחות הרגשית והחברתית ומשפר תפקוד והשתתפות של הפרט בחיי היום יום.

כיום אנו רואים באמצעי התת"ח הנגשה חיונית לפעוטות, ילדים ומבוגרים שאינם מדברים. ואכן, מחשבי תקשורת וטכנולוגיה מסייעת הוכנסו לאחרונה לסל הבריאות עבור אנשים עם צרכים תקשורתיים מורכבים.

קלינאיות תקשורת שעוסקות בתחום זה מלמדות את משתמש-התת״ח כיצד להביע את כוונותיו באמצעות ג׳סטות, הצבעה על תמונות בלוחות תקשורת ושימוש באמצעים טכנולוגיים המפיקים דיבור כגון מחשב תקשורת ואייפד. הטיפול מלווה בהדרכה למשפחתו וסביבתו הקרובה של המשתמש לגבי חשיבות ואופן השימוש בתת״ח בכל מעגלי החיים.

בסדנא נכיר את השימוש בתקשורת תומכת וחליפית בקרב פעוטות וילדים עם לקויות התפתחותיות שונות. הסדנה תלווה בסרטוני וידאו ובהדגמה של מערכות תת״ח שונות כגון מערכת מיקוד מבט. הסדנה פתוחה ומיועדת למטפלים ממגוון מקצועות הטיפול.

גב' עדי עזרא, קלינאית תקשורת במכון להתפתחות הילד, מכבי שירותי בריאות, ובקליניקה פרטית.

 

סדנה 5:

ד"ר נורית יגרמן, ד"ר אריאלה וניאל ואיילת דוד -עבודה מבוססת וידאו לקידום הקשר הורה-ילד במצבים של ילדים עם קשיי ויסות

פעוטות עם קשיי ויסות נמצאים בסיכון התפתחותי וזקוקים לאינטראקציות יומיומיות רגישות ומותאמות על מנת להצליח ולפתח יכולות ויסות עצמי תקינות העומדות בבסיס התפתחותם הרגשית.

במחקרים שנערכו ביחידתנו נמצא כי איכות האינטראקציה שבין פעוטות עם ליקוי בעיבוד חושי וויסות עצמי ואימהותיהם נמוכה בהשוואה לאיכות האינטראקציה שבין פעוטות ללא קשיים ואימהותיהם. דהיינו, בעוד שפעוטות עם ליקוי בעיבוד חושי זקוקים לאינטראקציה מותאמת במיוחד, נראה כי התנהגותם המאתגרת פוגעת ביכולתם של ההורים לספק להם אינטראקציות שכאלו.

היחידה הקלינית התפתחותית של תוכנית הריס באוניברסיטת בר-אילן עוסקת מזה שנים בישום תוכנית התערבות לקידום איכות האינטראקציה של פעוטות עם ליקוי בעיבוד וויסות עצמי והוריהםMISC-SP) ). מטרת ההתערבות הינה לתמוך בהורים ולקדם את יכולתם להתנהגות רגישה, מותאמת ומקדמת התפתחות.

תוכנית ההתערבות MISC-SP הינה מבוססת מחקר ומיושמת באמצעות צילומי וידאו של האינטראקציות שבין ההורים והפעוט וניתוחם של הסרטים עם ההורים.

בסדנה יוצג הבסיס התיאורטי ועקרונות היישום של ההתערבות תוך דגש על העבודה עם תצלומי הוידאו. הקבוצה תתנסה בניתוחי אינטראקציות הורה-פעוט באמצעות תיאורי מקרה מצולמים שיובאו ע"י צוות היחידה ההתפתחותית. יודגשו היתרונות הייחודיים של השימוש בוידאו ככלי טיפולי מרכזי בתהליך הדרכת ההורים.

ד"ר נורית יגרמן, מרפאה בעיסוק ובוגרת תואר שני ושלישי באוניברסיטת בר-אילן במסלול להתפתחות הילד. מרצה וחוקרת במגמה להתפתחות הילד ובמגמה לחינוך מיוחד בביה"ס לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן. עומדת בראש היחידה הקלינית התפתחותית של תכנית הריס באוניברסיטת בר-אילן.

ד"ר אריאלה וניאל, פסיכולוגית קלינית, מרצה וחוקרת המגמה להתפתחות הילד ובמגמה ליעוץ, ביהס לחינוך, אוניברסיטת בר אילן. פסיכולוגית ראשית ביחידה הקלינית התפתחותית של תכנית הריס באוניברסיטת בר אילן.

גב' איילת דוד, מרפאה בעיסוק, בוגרת התכנית לתואר שני בהתפתחות הילד של אוניברסיטת בר-אילן, היחידה הקלינית התפתחותית של תכנית הריס באוניברסיטת בר-אילן.

 

סדנה 6:

ד"ר דנה ארהרד- וייס- "חושבים רגשות אונליין" סדנה אינטראקטיבית לויסות רגשי להורים לילדים על הרצף האוטיסטי

הורים לילדים על הספקטרום האוטיסטי עומדים בפני סיטואציות מורכבות ומאתגרות ונתונים למצבי משבר ודחק תכופים. בכדי להתמודד עם מצבים אלו בצורה יעילה נדרשות מיומנויות רבות ויכולות וויסות רגשי מצד ההורה על מנת לתמוך ולהגיב באופן מיטיב עם הילדים.

מחקרים בתחום מצאו כי התערבויות המחזקות את ויסותו הרגשי של ההורה ומגבירות את הבנתו של ההורה את עצמו ואת ילדו, משפרות הן את תפקודו של הילד והן את היחסים הורה-ילד. אך, הורים בכלל, והורים לילדים עם צרכים מיוחדים בפרט, מתקשים להפנות את משאבי הזמן, הכסף והפניות המנטלית לקבל תמיכה עבור עצמם.

בסדנה תוצג תכנית התערבות אונליין  אינטראקטיבית ללמידת אסרטגיות יעילות הקשורות לויסות רגשות, קידום מנטליזציה וחיזוק התמודדויות הוריות עם מצבי לחץ. מדובר בתכנית התערבות מבוססת מחקר אשר פותחה ונבחנה במחלקות לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה באוניבסרסיטת סטנפורד. ההתערבות כללה 4 מפגשים של שעה וחצי כל מפגש, והשתתפו בה 7 הורים לילדים המאובחנים על הרצף בגילאי 2.5-7. הורים אלו השתתפו בסדנה אונליין בשל אילוצי מרחק וזמן. ממשובי ההורים עלתה שביעות רצון גבוהה מהסדנה והם המליצו על הסדנה להורים נוספים במצבם.

בסדנה יוצגו הרקע התיאורטי והמחקרי בנושא אסטרטגיות ויסות רגשי להורים וכיצד אלה שולבו בתכני ההתערבות. כמו כן יוצגו ההערכות, האתגרים והרווחים של סדנת האונליין וייערך דיון ביתרונות וחסרונות התערבות דיגיטלית.

ד"ר דנה ארהרט- וייס, פסיכולוגית התפתחותית מומחית. עוסקת באבחוןייעוץ וטיפול פסיכולוגי התפתחותי בגיל הרך ובגיל הינקות, ובטיפול וייעוץ להורים. עד לאחרונה חוקרת אורחת במחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת סטנפורד. ממפתחות "חושבים רגשות אונליין", סדנאות ויסות רגשי מבוססות מחקר להורים לילדים על הספקטרום האוטיסטי.

 

סדנה 7:

גב' רוית שחר-להב , ד"ר אפרת שר צנזור וד"ר אורלי הבל- מערכת היחסים אם-ילד עם מגבלה מוטורית חמורה המשתמש בתקשורת תומכת וחליפית

ילדים עם מגבלה מוטורית חמורה מתקשים לרוב בהבעה מילולית ולא מילולית. הוריהם עלולים לחוות קושי בקריאת הרמזים שלהם, בפיתוח תובנה לעולמם הרגשי ובביטוי הורות רגישה המותאמת לצרכיהם. תקשורת תומכת וחליפית, המשתמשת באמצעים טכנולוגיים מגוונים, יכולה לסייע לילדים עם מגבלה מוטורית חמורה שאינם מדברים להביע את צרכיהם הרגשיים, ומתוך כך לתרום ליכולת ההורה לקרוא את האיתותים של הילד, לפתח תובנה לעולמו הרגשי, ולהגיב אליו באופן מותאם ובכך לתרום לזמינות הרגשית בדיאדה.

הסדנא תעסוק בסוגיות אלה תוך הצגת המושגים הרלוונטים, ותדון במשמעויותיה של מגבלה מוטורית שיוצרת מגבלה בדיבור ובתקשורת עבור מערכת היחסים בין הורה/מטפל וילד, ובמקומה של תקשורת תומכת וחליפית במערכת יחסית זו. הסדנא מבוססת על מחקר שנערך במסגרת התכנית הבינתחומית לתואר שני בהתפתחות הילד, באוניברסיטת חיפה. מטרות הסדנא הינן: (1) העלאת המודעות לחשיבות השימוש בתקשורת תומכת וחליפית בקרב ילדים שאינם מדברים בכלל ובילדים עם מגבלה מוטורית חמורה בפרט, לשם קידום הקשר הרגשי שבין ההורה והילד (2) הכרות עם האלמנטים המרכזיים שיש לשלב בהדרכה של צוותים העובדים עם אוכלוסייה זו, על מנת שיוכלו לקדם בעזרת תקשורת תומכת וחליפית, את ההתייחסות למרכיבים הרגשיים בתקשורת הורה-ילד.

במהלך הסדנא יוצג תיאור מקרה של אחד הילדים שהשתתפו במחקר, ותוצג התפתחות השימוש שלו בתקשורת תומכת וחליפית, לצד ביסוס מערכת היחסים שלו עם אמו. יעשה שימוש בסרטי וידאו המציגים אינטראקציה של ילד זה עם אמו, מתחילת השימוש באמצעי תקשורת תומכת וחליפית, כפעוט, ועד לשימושו באמצעים השונים - טכנולוגיים ואחרים - כילד. קטעי הוידאו ידגימו כיצד השימוש בתקשורת תומכת וחליפית מסייע להבעה הרגשית של הילד ותורם לזמינות הרגשית בקשר הדיאדי אם-ילד. תינתן הזדמנות להתבוננות באינטראקציה זו דרך עדשת סולמות הזמינות הרגשית (Biringen, 2008). בנוסף, יוצגו קטעים מתמלול ראיונות עומק עם האימהות מתוך המחקר, בהם הן מתארות את מקומה של תקשורת תומכת וחליפית בקשר הרגשי שלהן עם ילדן.

גב' רוית שחר-להב, מרפאה בעיסוק, .M.A בהתפתחות הילד, אוניברסיטת חיפה. דוקטורנטית בתכנית הבינתחומית להתפתחות הילד, אוניברסיטת חיפה.
רכזת מקצועית ומדריכת צוותים, מעונות יום וגנים שיקומיים, עמותת צ'יימס ישראל.
חברה בצוות מרכז "אומר" לתקשורת תומכת וחליפית וטכנולוגיה מסייעת.

ד"ר אפרת שר צנזור, ראש התכנית הבינתחומית לתואר שני בהתפתחות הילד, אוניברסיטת חיפה.

ד"ר אורלי הבל, ראש התכנית והחוג לחינוך מיוחד, מכללת לוינסקי.

 

 

 

מידע על המלון

בלב מרכז התרבות הישראלי, ניצב מלון גרנד קורט ירושלים,
במרחק קצר מהעיר העתיקה, והליכה קצרה ממרכז התרבות השוקק של העיר, ניצב המלון המפואר, עם 442 חדרים על פני עשר קומות, אווירה יוקרתית במיוחד, מיטב האבזורים והריהוט.
במלון 8 מעליות מהירות, שרותי מזון ומשקאות , חדר אוכל ובו מזנונים עשירים ומגוונים, אולמות לכנסים ואירועים, חדרי ישיבות לכנסים וחצר גן יפיפה
צוות המקצועי יפנק אתכם בשירות אדיב ומקצועי, עם לובי מפואר, מסעדה חלבית ותפריט מגון, חדרי ישיבות ייעודיים וגן פורח.
קבלת חדרים: החל מ-15:00
פינוי חדרים: עד 11:00

 

 

החדרים כוללים:

  • אינטרנט חינם ברחבי המלון
  • טלוויזיה LCD
  • כספת אישית
  • קומקום חשמלי וערכת קפה

 

מחירי השתתפות:

כולל לינה

סוג נרשם

חולק חדר זוגי

חולק חדר לשלושה

יחיד בחדר

חבר

980 ₪

לא ניתן

1310 ₪

לא חבר

1160 ₪

לא ניתן

1490 ₪

מתמחה

לא ניתן

800 ₪

לא ניתן

ללא לינה

סוג נרשם

יומיים

יום אחד

חבר

700 ₪

520 ₪

לא חבר  

796 ₪

520 ₪

מתמחה

600 ₪

400 ₪

 

 

להרשמה אנא לחץ כאן

 

 

 

 

 

 

נקרא 240 פעמים